בשבוע האחרון הגיעה מטופלת למרפאת השיניים שלי בחיפה. היא ביקשה לבצע שתלים דנטליים בלסת התחתונה. זו הייתה פגישת היכרות, שבה המטופלת רצתה להתרשם ממני ומהמרפאה שלי. היא שמעה אלי מחברה שהמליצה עלי ורצתה להגיע לבדיקה ולייעוץ.
בשיחה שהתפתחה, שאלתי אותה כמה שאלות בנושא העבר הרפואי שלה, התרופות שאותן היא נוטלת, וכיוצא בזה. היא סיפרה שהיא סובלת מאוסטיאופורוזיס ורופא המשפחה רשם לה תרופה שנקראת פוסלאן.
להפתעתה, השיחה שהיא ציפתה לה התפתחה לכיוון בלתי צפוי. במקום לספר לה איך מבצעים שתלים, כמה זמן ייקח הטיפול וכמובן כמה יעלה התענוג, דיברנו רק על נושא אחד: נמק בעצם הלסת.
פוסלאן היא תרופה ממשפחת הביספוספונטים, תרופות שמשנות את שיווי המשקל בעצם. תרופות אלו נועדו לשפר את מצבם של חולי אוסטיאופורוזיס והן ניתנות לטווח ארוך, חלקן בבליעה דרך הפה ובחלק מהמקרים הן ניתנות בעירוי דרך הוריד. רוב החולים (ובעיקר החולות) מקבלים את התרופה בבליעה.
לפני מספר שנים נאספו עדויות על מטופלים שעברו טיפולי שיניים כירורגיים ולאחריהם סבלו מתופעות קשות בפה. המשותף לכל המקרים היה שהם נטלו את התרופות ממשפחת הביספוספונטים. מסתבר, שתרופות אלו גורמות לכך שבחלק קטן מהמקרים בהם אנשים נוטלים את התרופה ועוברים טיפול כירורגי בפה, כגון עקירת שן או השתלה, האתר הכירורגי לא מתרפא. אנו מצפים לאחר כשבוע וחצי לראות את המקום מתחיל תהליך ריפוי. באתר העקירה או ההשתלה נשארת עצם נמקית וחשופה שאינה מתרפאת במשך תקופה ארוכה. נראה נפיחות, כאבים והפרשת מוגלה. במקרים אלה הסבל רב וקשה מאוד לפתור את הבעיה. הטיפול הקיים היום מתמקד במתן ארוך טווח של אנטיביוטיקה כדי למנוע הופעת זיהומים ביחד עם תרופות נגד כאבים.
היום יש בדיקת דם שנקראת ctx שמנבאת באופן חלקי את הסיכוי שחולה שנוטל ביספוספונטים ילקה בנמק בעצם הלסת בעקבות טיפול כירורגי. אני נוהג להפנות את המטופלים הללו לבדיקת הדם הזאת ולאחר מכן מפנה אותם לבדיקת מומחה באנדוקרינולוגיה. תהליך זה אורך מספר שבועות ובסופו המטופל חוזר עם תשובה מהאנדוקרינולוג האם יכול או לא יכול לבצע שתלים (או טיפולים כירורגים אחרים). אם מחליטים לעבור טיפול כירורגי, הפסקת התרופה היא חיונית אבל התרופה נשארת בעצמות תקופות ארוכות מאוד. לכן, גם אם מטופל הפסיק לקחת את התרופה אבל נטל אותה במשך תקופה ממושכת מומלץ מאוד לעבור את בדיקת הדם. כמו כן, לאחר הטיפול הכירורגי אני ממליץ שלא לחזור ולקחת את התרופה, כי יש דיווחים שגם אחרי השתלה מוצלחת כאשר המטופל חזר לקחת את התרופה פתאום יכול להופיע נמק בעצם הלסת.
היום אנו ממליצים לחולים שזקוקים לטיפול בביספוספונטים להגיע לפני התחלת הטיפול בתרופה לרופא השיניים ולעקור שיניים אבודות, ולטפל טיפולים משמרים בשיניים הנגועות.
לסיכום, רוב המטופלים שנוטלים או נטלו בעבר ביספוספונטים יכולים לבצע שתלים דנטלים. הסיכון ללקות בנמק נמוך מאוד, אך קיים, ואני מרגיש שחובת הזהירות היא לשלוח לבדיקות מקדימות וליידע היטב את המטופלים לגבי הסיכון בפרוצדורות כירורגיות.
